הפסקת סקס

השעה שתים עשרה וחצי בצהריים, אני פותח את היומן. רק בארבע יש לי פגישה במשרד. אני מתחיל להתרגש. יש לי זמן, לפחות שעה וחצי... אני יוצא רגע החוצה, נעמד ליד דגנית שמדברת בטלפון. היא מניחה יד על האפרכסת, "משהו דחוף?"

"לא, לא שום דבר, אני יוצא לסידורים ולאכול, אחזור עד רבע לארבע, אם מישהו יחפש אותי..." היא מנידה בראשה, "לקחת הודעות... אתה לא תהיה זמין" היא משלימה אותי. "בדיוק, אני צריך קצת שקט" אני מחייך אליה.

לפני שאני יוצא אני נכנס שוב אל החדר, משחרר את העניבה, מחליף את החולצה הלבנה לחולצת טריקו, אני לא רוצה שתתקמט ושלא תתלכלך, לוקח את הארנק, את הסלולרי, ולא שוכח את משקפי השמש השחורים. "יאללה ביי" אני אומר אחרי.

אבי, אחד העובדים שלי עוד רץ אחראי, יש לו איזו שאלה דחופה. אני עונה לו בקוצר רוח, "אני קצת ממהר" אני אומר לו והוא שואל אם אפשר להמשיך את השיחה בטלפון. "לא, אני אחזור לפני ארבע ויהיו לנו כמה דקות" אני עונה לו מיד.

אני יוצא מהמשרד, תופס מונית ומבקש שתיקח אותי אל... אני מתלבט לרגע, "סע, תכף אגיד לך בדיוק לאן..." אני לא רוצה שיוריד אותי בדיוק במקום, אלא קצת לפני. נזכרתי בשם הרחוב ואני מוסר לו. הוא מנסה לפתוח בשיחה, אבל אני שקוע בהרהורים. "אני חייב להיגמל מזה" אני חושב לעצמי, זה כל כך מסוכן לי, אם מישהו ידע, מישהו ישמע, זה לא רק שיהרוס לי את חיי הנישואים, אלא גם יגמור את הקריירה. ופתאום אני כבר רואה בעיני רוחי אייטם בגלובס, "אלי... מנכ"ל חברת X" נראה חומק..." לא, גלובס הוא לא עיתון כזה רכילותי ואני לא עושה שום דבר לא חוקי, ובכל זאת, אני קצת מזיע.

הנהג מוריד אותי, אני משלם ויוצא, הולך במהירות, משתדל שלא לפגוש עיניים של העוברים והשבים. אני חולף על פני החנות פעם אחת, מציץ ימינה ושמאלה, ממשיך ישר עוד מאה מטרים ואז עושה סיבוב מהיר, נעצר מול חלון ראווה כלשהו, בוחן את הרחוב. הסיכוי שמישהו יראה אותי שם קלוש וכאמור, אני הרי לא עושה שום דבר לא בסדר, ובכל זאת... אני מתקדם במהירות וחומק פנימה דרך הדלת. הפעמון קצת מקפיץ אותי...

הבחורה מאחורי הדלפק מחייכת אלי בידידות, "מה נשמע?" אני משלם לה את הסכום הסמלי ומניד את הראש כלפי מעלה.

היא מחייכת ואומרת שלי שאין שם אף אחד עכשיו. "זה בסדר" אני ממלמל ועולה במדרגות העץ החורקות בדילוג גבוה, שתי מדרגות כל פעם. אני שמח שאין שם אף אחד, כך אוכל לבחור את התא הימני, התא שהכי נוח לי. הוא נקי יחסית, יש נייר טואלט. אני סוגר את הדלת מאחורי, מבריח אותה מבפנים, מעלה את הסימן שאני שם ומחכה בישיבה. הריח מעופש קצת, אבל אחרי דקה או שתיים אני כבר לא מריח שום דבר. קולות הרחוב הבוקעים מרחוק רק מעצימים את ההתרגשות.

אני שומע צעדים חורקים במעלה המדרגות, הלב מתחיל לפעום מהר יותר, חזק יותר. אני מרגיש את הפעימות ברקות. כן, עוד דקה, חצי דקה... אני שומע את הדלת שלידי נפתחת. בהתחלה עין מבצבצת דרך החור העגול. אני מנפנף לעברה בשלום. אחר כך יד נשלחת פנימה, כף יד של גבר אנונימי. אני מתלבט רגע ואז יורד על ברכיי במהירות, מכניס את אחת האצבעות לפי, מוצץ אותה קלות, מוצץ אצבע אחרת בעדינות. אני שומע גיחוך קל מהצד השני.

היד נמשכת לאחור, ואני לוקח אוויר, מצפה כבר לראות את הסחורה. האמת היא שהיא קצת מאכזבת. איבר לא גדול במיוחד חצי זקור, חצי רפוי. מבלי משים אני מלקק רגע את השפתיים ומקרב את הראש אל הכלי. טעימה, ליקוק קטן. הוא מריח בסדר גמור. אני לא אוהב את אלו עם ריחות השתן, או כאלו שהם לא הכי נקיים, אבל זה בסדר גמור, אני מלקק קצת את ראש הזין, נוטל אותו בשתי אצבעות ומכניס את כל הראש פנימה.

הוא הולך ומתעצם בתוך פי, גדל משנייה לשנייה. אני כל כך אוהב את התחושה שהזין ממלא לי את הפה. אני מתחיל למצוץ בתנועות קטנות, מכניס את הכל לפה, הוא לא גדול מידי ואין לי בעיה איתו, מתענג על הטעם, מוציא. עכשיו אני מלקק אותו מלמעלה ועד לאן שאני יכול ובחזרה, איזה כיף. אני שוב מכניס אותו לפה ובזמן המציצה מוסיף קצת ליטופים ביד. אני מרגיש אותו מתעצם עוד יותר. לרגע אני מתלבט ואז מסיט את הראש ומתחיל לשפשף אותו חזק. זז קצת הצידה. אני שומע אותו גונח קלות, יודע שתכף הוא יסיים. בהחלטה של רגע, אני גוחן קדימה, מחזיר את הזין החמוד הזה לפה שלי. מוצץ אותו במהירות. התגובה לא מאחרת לבוא, הוא פולט כמות לא רעה של זרע וממלא את פי, אני ממשיך למצוץ עוד קצת שואב עוד טיפה, עד שהוא הולך ונמשך לאחור.

תופס נייר טואלט ופולט את התוכן ומגלגל לכדור. מניח בפינה. למרות שהיה זין כיפי, לא אהבתי את הטעם.

הדלת נסגרת, הוא לא אומר מילה ונעלם. אני שומע אותו יורד במדרגות.

אני מרגיש מרוצה, גם מחורמן, אבל זה עוד לא הזמן לשלוף. מחכה עוד כמה דקות.

כנראה ששקעתי עמוק מידי, פתאום אני מבחין בזין גדול וזקור שמבצבץ דרך החור. הוא יפה כל כך, גדול, ישר, אדום, מעורר תיאבון אמיתי. אני כמעט מסתער עליו ומכניס את כולו לפי. איזה טעם נפלא, איזה יופי של כלי. אני הפעם משקיע במיוחד, כאילו רוצה לתת פרס לבעלים של האיבר היפה הזה, מגיע לו, בחיי. כשהוא מנשף אני מרגיש מרוצה, כאילו נתן לי פרס... "אני הולך לגמור" אני שומע אותו מתריע, ואני לא מרפה. אין סימן יותר טוב מזה. אני רוצה להרגיש אותו פעם בפי.

זה לוקח לו עוד דקה או שתיים עד שהוא יורה את מטענו וממלא לי את הפה. גם הטעם טוב, אני בולע אותו בהנאה וממשיך ללקק עוד קצת ועוד קצת עד שהוא נקי לגמרי.

"תודה" הוא אומר דרך הקיר ואני בתוך תוכי מודה לו בעצמי.

במהלך השעה שהייתי שם עוד הספקתי למצוץ שלושה זרגים, אף אחד לא היה טעים כמו הזין השני. כשאני מביט בשעון אני חושב שהגיע הזמן להתקפל. המציצה האחרונה מתבצעת כשאני מלטף ומאונן ודואג לזין שלי. האמת היא שגמרתי דקה וחצי לפניו ולכן הגמרתי אותו רק עם היד, לא נורא.

אני יוצא מסופק וחומק מהר החוצה, מקווה שאף אחד לא ראה אותי בכניסה ולא ביציאה. מדליק את הסלולרי, בכל זאת היו לי קצת שיחות. לא ממש אכפת לי. שום דבר חשוב.

אני מגיע למשרד בעשרים לארבע, לוקח את ההודעות מדגנית וממהר להיכנס פנימה להחליף בחזרה את החולצה, לקשור מחדש את העניבה. רגע לפני שאני נכנס לפגישה של ארבע, אני עובר דרך השירותים להתפנות, לשטוף פנים ולשטוף את הטעמים שממלאים את פי.

האמת היא שנעשיתי קצת רעב...